מחבר: admin

תחושות מעורבות מילאו את ליבי כשהייתי מתבוננת בילדים הטיוואנים, החמודים להפליא, פוסעים לבית הספר או חזרה הביתה.  תלבושת אחידה מכף רגל ועד ראש; גרביים לבנות, נעליים שחורות, ג'קט וחולצה לבנה מגוהצת להפליא. חצאיות לבנות ומכנסיים לבנים ולסיום,  תיק גב עם שם בית הספר שכמובן זהה לכולם. וכמעט שכחתי לציין שהבנות חייבות לאסוף את שיערן עם גומיות שחורות. ממש נראה כמו מפעל יצור, עד שקשה להבחין שמאחורי העטיפה החיצונית קיים ילד עם עולם פנימי עשיר, מיוחד ומגוון. כמה אהבתי להתבונן בהם.  

"מלמדים אותנו להצטיין", אמר אחד מידידיי המקומיים. "ממש דורשים להצטיין בהכול! ואם לא מספיק בשעות בית הספר, שגם כך עמוסים ביותר, אחה"צ כמעט כל ילד וילדה נמצאים בחוג מוסיקה ומחשבים", המשיך והסביר. מן תחושה שיש דרישה מכל תלמידי ותלמידות האי הקטן, להצטיין! וזאת למה? כדי להתקבל לאוניברסיטה נחשבת. 

"ומה קורה כאשר מתקבלים לאוניברסיטה כל כך נחשקת" ? שאלתי. "כשמתקבלים, הלחץ יורד, אוניברסיטה זה זמן מצוין להקדיש לחיי חברה, ולהפחית קצת מהלחץ, אבל בהחלט לומדים הרבה ויש תחרות בין הסטודנטים. כל אחד רוצה להצליח". כך ענה ידידי הטיוואני. 

מדהים. 

איך כולם רוצים להצליח, לשאוף להשכלה גבוהה שתוביל למשרה מכובדת. להתברג בחברה, להשפיע ועם בוא הזמן, לשאוף ליותר גבוה. רצון האדם לעולם לא ישקוט. 

האם הטיוואנים מיוחדים או שכלל העמים והאנושות חיים באותה תבנית? על פניו נראה שכולנו אותו דבר, כל עם וכל חברה פועלת על פי עקרונותיה והמסורת שלה. אם בחקלאות, אומנות, ספורט על כל ענפיו, ואם במיצוי תענוגות החיים או בלצבור נכסים וכסף. 

ישנם מסורות שמקדשות את המנוחה וישנם שמקדשות את התנועה. ישנם עמים שמצוינים בבטחון והיי טק למשל, כמו מדינתנו הקטנה, וישנם עמים שכל שאיפתם היא שליטה כלכלית בעולם. 

 איזה טבע יש לאדם. שואף כל הזמן לעוד ועוד, רוצה להצליח בחיים הקצרים הללו וזה דבר בהחלט מבורך, אך האם המרוץ האינסופי למצוינות מכוון למטרה שבאמת תוביל אותנו לחיים טובים? כמו שזה נראה היום, המירוץ למצויינות מוביל לתחרותיות אדירה, לרמיסת איש את רעהו למלחמות בין מדינות, לפוליטיקה זולה ולפגיעה אנושה בטבע. 

אולי נעצור לרגע ונחשוב, באמת נחשוב לאן לוקחת אותנו הנטייה הטבעית שלנו למצוינות ואיך ניתן לכוון את המרוץ למצוינות שטבוע באנושות ולא מבחירה, לעתיד באמת טוב. עתיד שבו לא יוכל אפילו לא אדם אחד על הכדור שלנו לטעון או לחשוב שהוא קורבן או נחות מבן אנוש אחר בעולם ושכל אדם בעולמנו ישאף לגלות את כל כישרונותיו ויכולותיו ולממש אותם למען הכלל.  

איזה מרוץ אדיר זה יכול להיות כמו שאומר ערן שיוביץ. 

ישנם לא מעט איברים בגוף שלנו אשר מושפעים בצורה כמעט ישירה מהמצב הפיזי שבו אנחנו נמצאים, למשל אם ניקח לדוגמא את התנאים הפיזיולוגים המתקיימים על הגוף שלנו כאשר אנחנו צוללים נמצא כי לחץ הגוף אמור לעלות.
ועל פי לא מעט מחקרים נראה כי לחץ הגוף בצורה מדודה ושקולה הופך להיות מועיל לגוף שלנו, בין אם עוזר לוורידים בגוף שאינם מתפקדים טוב או לייצור מחודש של תאים אפורים. אך כאשר אנו עושים שימוש בעדשות מגע במהלך הטיסה, גם העיניים שלנו יכולות להיות מושפעות מלחץ האויר שעולה עם גובה המטוס, ולייצר תופעות לוואי שונות.
על כך נשאלת השאלה האם בטיסה עדיף להשתמש בעדשות מגע או במשקפיים?

שימוש בעדשות מגע

עדשות מגע כיום מיוצרות ממגוון רחב של טכנולוגיות שונות ונושמות ובניגוד לשנים עברו, עדשות מגע יכולות לספק כיום מנעד רחב של פתרונות לליקויי ראייה שונים. אך אחת מן התופעות הלוואי אשר נפוצות בכל הקשור  לשימוש בעדשות מגע היא בהחלט התייבשות העין, דבר שקורה גם עם תום השימוש בעדשה ועם סיום יום עבודה או בעליה למטוס ושינוי לחץ האוויר על העין. תופעה זו מתקיימת גם בקרב משתמשי עדשות מגע יומיות וגם בעדשות חודשיות/שבועיות, אך בשנים האחרונות נוכל לראות לא מעט עדשות מגע המאפשרות שימוש בעדשות המגע למרות שינויי לחץ האוויר.
עדשות אלו מיוצרות על ידי מספר חברות כמו acuva ו alcon. עם זאת במידה ואתם משתמשים בעדשות מגע בזמן הטיסה, הביאו אתכם טיפות עיניים שיעזרו לשמור על הרטיבות.

שימוש במשקפיים

השימוש במשקפיים בזמן טיסה אמור להיות הרבה יותר נוח מהשימוש בעדשות, לא רק כי יובש העיניים יהיה מועט באופן ניכר מאשר בשימוש עם עדשות, אלא גם כי הנוחות בשימוש במשקפיים אמורה (הפעם)  להיות משתלמת הרבה יותר מהשימוש בעדשות מגע. כך שבמידה ותטוסו עם עדשות מגע יתכן והלחץ שתסבלו ממנו יגרום ליובש, יחד עם היובש תזדקקו גם כן לטיפות האמורות להקל על מצב העין. כך שמבחינה לוגיסטית תצטרכו להביא איתכם גם טיפות לעיניים, גם את כלים לנשיאת העדשות וגם חומר לשימור שלהן. אז לא עדיף לכם בעצם לקחת את המשקפיים לטיסה מאשר לנסות לטפטף טיפות לעין בזמן כיסא אוויר?  

הצרכים של האנושות מתחלקים למספר תחומים. התחום הבסיסי ביותר שייך גם לחיות, של אוכל, מין ומשפחה, וכל מה שמעל זה הם תחומים גבוהים יותר ששייכים לאדם והם כוללים כסף, כבוד ומושכלות.

כסף הוא דבר העיקרי ברצונות של אנשים, מנוע הדחיפה של רובנו, כי באמצעותו אפשר להשיג כמעט כל דבר.

בעידן המודרני של היום, ישנה הגברה משמעותית בחיי מותרות, קניית בגדים, גאדג'טים, לאכול טוב, לצאת לטיולים מסביב העולם, לקנות מכונית פאר כסמל סטטוס חברתי וכדומה.

למי שיותר כסף הוא יותר שולט על אחרים, במיוחד במדינות כמו ארצות הברית, סין, רוסיה.

מדינות עניות כמו באפריקה, הופכות להיות מרכזי משאבים, משרתים ומקום לאחסון נשורת רדיואקטיבי.

לכל מדינה יש נטייה להתעשר כדי לתת חיים יותר טובים לאזרחים שלה, ויוצא דופן הן מדינות תחת שליטת דיקטטורה כמו איראן וצפון קוריאה, שמשתמשים באוצרות שלהן כדי לפתח נשק גרעיני לאיים על העולם לקבל בכוח את דרישתם, או לייצא השקפת עולם שלהן כדי לשלוט על העולם.

השקעה עולמית בייצור נשק היא הכי גבוהה, עם פצצות אטום של היום אפשר להרוס את כדור הארץ מאות פעמים.

על אף כל זה, אף מדינה לא מוותרת על חימוש גרעיני ככל שניתן.

העולם מתנהל על ידי מנהיגים בעלי אגו עצום שלא מניח להם לעסוק בבניית סביבה טובה יותר לכל האנושות. הרי יש מספיק לכולם כדי לחיות טוב בלי מותרות, יותר תענוגים שכביכול הכסף יכול לתת, אפשר להשיג בדרכי שלום וערבות הדדית, להפוך את העולם שטוב לכולם לחיות ולא רק לחלק מהאנושות.

דרך שמקנה לכולם להתפתח לפי הטבע שלהם אפשר להשיג על ידי דאגה של כולם לכולם, אז לאף אחד לא יהיה צורך לאסוף כסף, וכך העולם יהיה ידידותי וישמר גם לדורות הבאים. זוהי אחריות של כל אחד על כדור הארץ לדאוג על אחרים ועל הסביבה, ולדרוש מהמנהיגים לנהוג כך.

העיר תל אביב מוכרת כאחת הערים היותר קולינריות של ישראל, אמנם לעיר לא מעט טייטלים שונים כמו עיר ללא הפסקה, עיר התרבות ועוד. אך כשמודבר באוכל, העיר תל אביב נחשבת לעיר עם מספר לא מבוטל של מסעדות שונות ומגוונות. תוכלו למצוא מסעדות אסיתיות על כל גווניהם, מסעדות גורמה עם טעמים חד פעמיים ותוכלו כמובן למצוא לא מעט מסעדות "פועלים" טעימות. לכן לפני שאתם מגיעים לשעת צהריים מאוחרת ועדיין מתלבטים מה תוכלו לאכול, במאמר הבא תוכלו למצוא כמה מסעדות מומלצות שיעשו לכם את הצהריים.

מסעדות גורמה מומלצות לצהריים

אואזיס – אחת ממוסדות הגורמה התל אביביות, מתמחה באוכל מקסיקני אבל תוכלו למצוא לא מעט מנות מטריפות מרחבי העולם. בארוחות הצהריים שלה (ולא רק) תוכלו למצוא מנות כמו עוף פריך בבלילה עם סלט כרוב ועוד טעמים מטריפים. ממנות הצהריים תוכלו ליהנות החל מהשעה 12 בימי שני ורביעי עם אפשרות לבצע משלוחים, והמסעדה ממוקמת מונטיפיורי 17 תל אביב.

פומו – המסעדה שמכניסה לתוכה לא מעט טעמים וצבע מגוון ועשיר אך עדין שומרת על ייחודיות איטלקית. את עסקיות הצהריים תוכלו למצוא בין השעות 12 עד 17, והן כוללות לא מעט ראשונות כדוגמת סביצ'ה, רוסטביף, סלט עגבניות מיוחד ועוד. יחד עם אלו תוכלו למצוא גם מכוון בין המניות העיקריות, כדוגמת המבורגר לצד פולנטה, מגוון פסטות ומנות דגים. ממוצע המחירים נע בין 78 שקלים ועד ל136 והמסעדה נמצאת ברחוב הברזל 11 ברמת החייל.

צהריים אבל לא רק גורמה

פולקלה שניצל תל אביב – אולי השניצל הכי מטורף בעיר.התלבטות קשה האם לשים אותו לא בגורמה או בגורמה. בשדרות יהודית, קרוב לגשר הולכי רגל שמעל איילון.

מסעדת האחים – אחת ממסעדות השיפודים המוכרות בעיר וממוקמת באבן גבירול 12, השנה היא חוגגת עשור ומה שרק מוכיח את הטעם הממכר שלה שושמך לא מעט תל אביבים וגם לא אליה. את מנות הצהריים המפנקות של ה"אחים" תוכלו למצוא החל מהשעה 12 ועד לשעה 17, תוכלו לבחור ממגוון הראשונות סלט עדשים, טבולה ועוד. יחד אלו תוכלו גם לקחת עסקיות עם שיפוד אחד או שתיים עם 2 מאותם ראשונות. ממוצע המחירים מתחיל ב41 למנה ומגיע עד אל 72 שקלים.

בסטה – אחת המסעדות המעניינות בשוק הכרמל כיום, כשהיא מביאה לא מעט מנות מעניינות ומתבססת על חומרי גלם עונתיים. תוכלו ליהנות מעסקיות החל מהשעה 12 עד לשעה 17, עם לא מעט מנות בשר מפנקות כדוגמת טלה, טרטר בקר, לבנה עם רביולי ועוד.

יצא לכם לקרוא את המדורים הכלכליים בזמן האחרון ? לא שזו פעולה מומלצת, אבל מי שבכל זאת שינס מותניו וקרא לא יכול היה להתעלם מתופעה שהתחילה בקטן ותופסת תאוצה: אנשים בחל"ת לא בדיוק ששים לחזור לעבודה. במקביל לכתבות האבטלה הגואה יש כתבות שבהם עסקים שונים מדווחים על מצוקת עובדים אמיתית וחוסר יכולת למלא משרות פנויות בשכר סביר מאד. אז מה קורה לאנשים בחל"ת? למה הם לא רוצים לחזור לעבוד?

ראשית יש לומר, המשרות שמציעים העסקים הם כנראה לא מלהיבות, מרתקות או מספקות באופן מיוחד. דוגמא אחת היא עסק של אנרגיה סולארית, שזה שם יפה ומכובס למתקין דודי שמש שצריך לסחוב את דודים די כבדים מהרכב לגג של מבנים כי שמה השמש מכה. הייתם רוצים לעשות את הפעולה הזו כל הזמן? המשכורת נאה, תבואו? לפי הכתבה, התשובה היא לא כל כך, אנשים מוותרים על הכבוד וממשיכים לשבת בחל"ת כל עוד הם מקבלים דמי כיס מהממשלה. 

האם החלת"ניקים האלה צודקים? ראשית כל יש כאן קוצר ראייה מסוים כי תשלומי החל"ת אמורים להסתיים ביוני, שזה לפי ספירה עדכנית עוד קצת יותר מחודשיים ואז כל אותם אנשים יהיו חסרי הכנסה מכל סוג. בדור הישן האתוס היה אומר, לך תעמיס  דודי שמש על  הגב שלך מבוקר ועד ערב בגלל שזו עבודה וכל עבודה מכבדת את בעליה. לדור החדש יש ככל הנראה מערכת ערכים אחרת, שמתבססת בין היתר על צפייה בדור הישן ואיך הם סיימו את הקריירה שלהם אחרי סחיבות הדודים ושאר המלאכות. כאשר אלו הגיעו לגיל של המנוחה והנחלה, חלקם זכו בה וחלקם הפכו למובטלים בעל כורחם, בגיל בו נשיאת דודים על הכתפיים הפך למשימה בלתי אפשרית. אז האדם הצעיר עשה חושבים והחליט שלא כדאי.

הרי לכם הצעה לממשלה שאולי תקום אחרי הבחירות הנוכחיות: תמשיכו את תשלומי החל"ת לכל אדם שמוכן לעשות פעולות למען החברה שסביבו. לכו למבוגרים שגרים לבד ותנהלו איתם שיחה, תעזרו לילדים שהזום אוכל להם את שארית המוח שנשארה להם אחרי כל השעות של פורטנייט ותעשו קניות למבודדים. על הדרך אולי תעבירו הדרכות לאותם חלת"ניקים על השיטה הנכונה לעזור לכל שכבות האוכלוסייה. שבת שלום ואל תשכחו לקנות חל"ת לשבת.